רקע כללי:
1. אבא ואמא – אחריותנו כהורים לתת מענה מתאים והדרכה ראויה בשלבי ההתפתחות של ילדינו. לא לצפות שמישהו אחר יעשה את העבודה עבורנו. זוהי חובתנו, ולא פחות מכך זוהי זכות גדולה.
2. מה עובר עליי? – גיל ההתבגרות מציף אצל הנער המתבגר שינויים רבים. פיזיולוגים, הורמונאליים ונפשיים. שלב של חיפוש עצמי ועיצוב הזהות. הסביבה הכללית (ועולם הפסיכולוגיה) מעודדים שחרור ופורקן, ואילו התורה לא מאפשרת לי לעשות ככל העולה על רוחי. אני בודד. והם לא יודעים מה עובר עליי…
3. פינה חמה ואוזן קשבת – השתיקה מעצימה את הבדידות, בעולם בו הכול כמעט זמין ונגיש, יש צורך בסיסי בחום באהבה, ובקשר. בכוח השיח לרכך, לעודד להרגיע ולגאול מהמבוכה ומהבדידות, וכל זה עוד לפני שאלת התוכן.
4. הגישה – נשתדל לא להאשים, לא להיות שיפוטיים, לא להפחיד ולהלחיץ, אלא להכיל. להסביר שזה נושא שיש לו השלכות ישירות על העולם הרוחני של האדם אבל להדגיש שהעולם הרוחני לא מקופל רק סביב נושא זה. השיח בנושא צריך להיות נעים ולא עצבני. "צריך למימר בניחותא כי היכי דקבלינהו מיניה..". לתת מקום לקושי ובטח שלא לזלזל ולבטל בהינף יד ("אתם מפונקים").
נושאים חינוכיים שיש לשוחח אודותם:
1. אנחנו כאן בשבילך – אתה לא לבד. תרגיש בנוח לבוא, לדבר, לשתף ולהתלבט. אנחנו פה בשבילך ואנחנו שמחים לעזור ככל שנוכל, ואפילו סתם כך לשבת ולשוחח.
2. זה טבעי וזה טוב – האדם טוב, היצרים והכוחות גם הם טובים, ההתפתחות מבורכת וההתבגרות מאתגרת. השינויים הפיזיולוגים שמתחוללים אצל ילדיי מעידים על בשלותו. מעבר מילד לנער. המשיכה מעידה גם היא על התבגרותו, עלינו לשמוח על כך, להיות מחוברים לגופינו ולא להתייחס אליו כדבר רע וטמא.
3. אחריות – יש לך אחריות גדולה, ולא פחות מכך יש לך את הכלים להצלחה. אם קיבלת את ההזדמנות משמע אתה מסוגל.
4. מה הקב"ה רוצה ממני? – המצוות וההגבלות לטובתך, עניינן לשמר את הכוחות החיוביים והעוצמתיים בצורה הנכונה. זה אמנם קשה אך לטווח הרחוק זה משתלם. קיימות שלוש גישות מרכזיות בעולם בהתייחסות ליצרים:
א. הגישה שסוברת שיש לדכא את היצרים
ב. הגישה המתירנית שסוברת שיש לשחרר את היצר כמעט ללא רסן.
ג. להבדיל, תורתנו לא מסכימה שיש לדכא את היצר, ומאידך אין היא מסכימה שיש לשחררו ללא בקרה. יש לעדן את כוחות היצר ומתוך כך להביא ברכה. זהו חידוש גדול של תורתנו, ואנו ברי מזל. המצוות וההגבלות יושבות בדיוק על נקודת העידון. יש להסביר במפורט מה הם האיסורים ומה מטרתם ולפרט.
5. התגברות – גבורת ההתמודדות כערך של לכתחילה, מי שמתמודד איננו ברמה פחותה ממי שלא. יש להדגיש את חשיבות האיפוק ואת משמעות דחיית הסיפוקים. עבודת ה' היא ההתגברות ולא רק ההמתנה. במקביל יש להסביר שלא צריך לשבת בבטלה ובציפייה לעתיד הרחוק אלא לבנות חיים משמעותיים. לחיות ולא להתבטל, וזהו בעומק מימוש של יצר החיים בפועל בתיעול שונה.
6. איזה כיף להיות יהודי?- כיף להיות יהודי, זה נכון, אבל לא תמיד. יש רגעים וזמנים בהם להיות יהודי זה בהחלט קשה, ובוודאי שלא פשוט וכיף. ולמרות הקושי, טוב להיות יהודי. הקושי נועד להצמיח משהו גדול, ובוודאי שלטווח הרחוק המאמץ וההשקעה בונים אישיות משמעותית.
7. הצלחות קטנות – האם יש לבחון את ההצלחות שלי בסרגל שמודד הכול או לא כלום? (פרפקציוניזם רוחני) או שמא יש להעריך את שורת ההצלחות הקטנות?
8. תיקון ותקווה – אין מציאות ששערי התשובה ננעלים. זה לא נכון, זה היפך תורתנו. תאמין שיכולים לתקן. את הכול. גם מה שאתה חושב שלא ניתן. זוהי נקודה מרכזית ביותר.
עצות מעשיות לשיחה עם הבנים
- מודעות – לדעת מה עובר על הבן מבחינה פיזיולוגית ומבחינה נפשית (להיערך ולקרוא ספרות בנושא).
- לדעת גם מה המצב בשטח (מדברים איתו על זה במקום הלימודים? בתנועת הנוער?).
- להיערך בהתאם – לדוגמה: מחשב מסונן, ממוקם במקום מרכזי, מינימום סתירות פנימיות בחינוך בבית.
- לא צריך לחכות שיקרה משהו, רצוי ליזום שיחה, ולדבר.
- שיחה פתוחה ונעימה (לתת הרגשה נינוחה, לא עונים לפלאפון, הזדהות עם הקושי, מרוכזים בבן, לפעמים עדיף לשבור שיגרה ולדבר מחוץ לבית) , לתת הרגשה שחשוב לנו לדבר, והקשר שבא לידי ביטוי בשיחה משמח אותנו.
- להקשיב לבן מה הוא מרגיש ומה הוא חושב.
- להסביר על הכוחות והיצרים שבאדם (היצרים הם טובים ויש להם מטרה עליונה), להתייחס גם ליצר המין ולשינויים המבורכים אשר מתחוללים בגיל ההתבגרות.
- משמעות האחריות של גיל הנעורים – "כל מה שבראתי, בשבילך בראתי, תן דעתך שלא תחריב".
- התמודדות עם קשיים ועם נפילות. אין ייאוש בעולם כלל.
- זו איננה שיחת מוסר. לא להתייחס לנאמר בצורה שיפוטית (אי אפשר לסמוך עליך, גרוע מאוד, אמרנו לך…)
- לא להלחיץ – "זוהי תקופה קשה ונוראית..", אלא לאתגר – זוהי תקופה מאתגרת.
- לא להפחיד – "כל העולם הרוחני שלך תלוי בזה… אם תיפול תקבל עונשים נוראיים.."
- להכיל – לתת מקום לקושי. לחזק.
- משו"ב – איך הרגשת, היה משמעותי עבורך? רוצה שנמשיך לדבר על זה? אני הייתי שמח שכן. תרגיש בנוח לבוא לשתף לספר ולהתלבט. חיבוק גדול.
מקורות להרחבה
רבי צדוק, צדקת הצדיק אות מ"ז
כל הכוחות הנטועות בכל נפש מישראל אין לחשוב שהוא רע גמור ושצריך להיות הופכו כי אין לך שום מידה וכוח שאין בה צד טוב גם כן. רק צריך שישתמש בה כפי רצון ה' יתברך ואם אינו כפי רצון ה' יתברך גם המידות הטובות- רעות, על דרך שאמרו ז"ל טוב מאוד זה יצר הרע.
הרב הוטנר, פחד יצחק אגרות וכתבים קכ"ח
רעה חולה היא אצלנו, שכאשר מתעסקים אנו בצדדי השלמות של גדלינו, הננו מטפלים בסיכום האחרון של מעלתם. מספרים אנו על דרכי השלמות שלהם, בשעה שאנו מדלגים על המאבק הפנימי שהתחולל בנפשם. הכול משוחחים, מתפעלים ומרימים על נס את טהרת הלשון של החפץ-חיים זצ"ל, אבל מי יודע מן כל המלחמות, המאבקים, המכשולים, הנפילות, והנסיגות לאחור שמצא החפץ חיים בדרך המלחמה שלו עם יצרו הרע, משל אחד מני אלף. ודי לנבון שכמותך לדון מן הפרט אל הכלל.
התוצאה מזה היא כשנער בעל רוח, בעל שאיפה, בעל תסיסה מוצא בעצמו מכשולים, נפילות, ירידות, הרי הוא דומה בעיניו כבלתי "שתול בית השם". שלפי דמיונות של נער זה להיות שתול בבית השם, פירושו הוא לשבת בשלות הנפש על נאות דשא של מי מנוחות וליהנות מיצרו הטוב כדרך שצדיקים נהנים מזיו השכינה שעטרותיהם בראשיהם במסיבת גן-עדן… החכם מכל אדם אמר "שבע ייפול צדיק וקם" והטיפשים חושבים כי כוונתו בדרך רבותא. אף על פי ששבע ייפול צדיק מכל מקום הוא קם. אבל החכמים יודעים היטב שהכוונה היא שמהות הקימה של הצדיק היא דרך ה"שבע נפילות" שלו. וירא את כל אשר עשה והנה טוב מאד. טוב זה יצר טוב. מאד זה יצר הרע. אהובי, הנני לוחץ אותך אל לבבי, ולוחש באוזניך, כי אילו היה מכתבך מספר לי אודות המצוות ומעשים טובים שלך הייתי אומר כי זהו מכתב טוב. עכשיו שמכתבך מספר על דבר ירידות ונפילות ומכשולים, הנני אומר שקבלתי מכתב טוב מאד. רוחך סוערת לקראת השאיפה להיות גדול.
בבקשה ממך אל תצייר לעצמך גדולים שהם ויצרם הטוב בבחינת חד הוא. לעומת זאת צייר בנפשך גדלותם של גדולי עולם באותיות של מלחמה נוראה על כל הנטיות השפלות והנמוכות. ובזמן שהנך מרגיש בקרבך סערת היצר, דע לך שבזה הנך מתדמה אל הגדולים הרבה יותר מאשר בשעה שאתה נמצא במנוחה שלימה שאתה רוצה בה.
הרב אלי שיינפלד, מחבר הספרים 'היצר, הלב והאדם' ו'הבן שלי מתבגר', ר"מ בישיבת חורב ורב קהילת "נווה הגבעה" בגבעת זאב
הקלטות עם הרב אלי שיינפלד בנושא:
"הורות והתבגרות" בנושא: הפיזיולוגיה של המתבגר איך לפתוח שיחה – בתור מורה או בתור הורה – עם מתבגרים על השינויים הפיזיולוגיים שעוברים עליהם? אם לאבא קשה לדבר עם בנו על הנושא, האם האמא יכולה לדבר איתו?
"הורות והתבגרות": שיח עם המתבגר תקשורת עם מתבגרים היא לא רק צינור להעברת המסר והתכנים, אלא לב ליבה של הקשר בין ההורה לילד בגיל ההתבגרות והוא המפתח הכי משמועתי להצלחת הקשר החינוכי איתו.
וידאו: התמודדות בני נוער עם יצר העריות: (1) יצרים דחפים וטהרה יש תחום שלא מדברים עליו. אבל עצם הדיבור מרפה, נותן תחושה שיש מענה. איך לדבר? על מה? איך לגשת? הרצאה ראשונה בסדרה של שלוש.
וידאו: התמודדות בני נוער עם יצר העריות (2) משברים ונפילות. שלושה דברים שכדאי להתמקד בהם בשיחה עם נער שמועד ביצר. הרצאה שניה בסדרה של שלוש.
וידאו: התמודדות בני נוער עם יצר העריות: (3) על מה מדברים? על מה עונים לנער ששואל: למה הקב"ה ברא את יצר העריות? איך אוכל להתמודד אתו? הרצאה אחרונה מתוך סדרה של שלוש.
עוד בנושא בלב אבות:
וידאו: התפתחות מינית בגיל ההתבגרות / ד"ר שמחה צ´סנר. כחלק מהתפתחות הזהות, המישור המיני הוא אחד הנושאים הכי מרכזיים עבור המתבגר. אבל הוא נושא שמאוד מבלבל, גם מבחינת המתבגר וגם לפעמים אצל הוריו.
– סקירה קצרה על התפתחות המינית.
– האם זהות המינית מושפע מאיך מתיחסים לילדים בגיל צעיר? – בנות בלבוש וורוד, בנים בכחול, בובות לבנות ומכוניות לבנים…
– איך ללמד לנער, שגודל בחברה דתית על מגבלותיה, להתמודד עם היצר המיני? איך לאפשר לו להתייחס אליו באופן חיובי?
– איך לעזור לו להתמודד עם נפילות?
שיחה עם הבן הצדיק על התפתחותו הפיזיולוגית / רבנים ואנשי מקצוע משיבים על שאלות חינוכיות. בננו "שמור" מאד מבחינה דתית ונראה כי אינו עסוק במתח הכרוך בהתפתחותו הפיזיולוגית. האם כדאי לשוחח עימו על כך בכל זאת, או שהשיחה עלולה "לעורר את השד מרבצו"?
שינויים גופניים בגיל ההתבגרות : בנים / ד"ר חנה קטן. סקירת השינויים הגופניים העוברים על בנים בגיל ההתבגרות
עוד מאמרים מאת הרב אלי שיינפלד בלב אבות:
יפה השתיקה? לשוחח עם הבנים או לא? לפתוח את הנושא או להמתין עד שיבואו לשאול?
נזקי הפורנוגרפיה שיחה עם נער. על מה נדבר וכיצד נדבר?
מה יעשה הנער? האם אתה יודע היכן בנך גולש?
מחלה ושמה פרפקציוניזם לפעמים מציבים רף גבוה של הצלחה. מתי זה מדרבן את הילד ומתי זה יכול לפגוע?
מבחן התוצאה כמו במבחנים כך בהתמודדות הרוחנית – על מה אנחנו שמים את הדגש? על התוצאה או גם על הדרך?